שתל שבלול הוא התקן אלקטרוני המושתל באוזן הפנימית, שמטרתו להעניק תחושת שמיעה לילדים עם חירשות תחושתית-עצבית קשה עד עמוקה, אשר אינם מפיקים תועלת מספקת ממכשירי שמיעה רגילים.
השתל עוקף את תאי השיער הפגועים בשבלול ומגרה ישירות את עצב השמע באמצעות אותות חשמליים.
אינדיקציות לניתוח
- ירידת שמיעה תחושתית-עצבית קשה עד עמוקה דו־צדדית.
- חוסר תועלת מספקת ממכשירי שמיעה לאחר תקופת ניסיון.
- ילדים בגיל צעיר (לעיתים מגיל שנה) – לשם קידום התפתחות שפה ודיבור.
- חירשות נרכשת בילדים לאחר זיהומים, טראומה או טיפול אוטוטוקסי.
- לעיתים – חירשות חד־צדדית עם טינטון או פגיעה תפקודית משמעותית (בהתאם לקריטריונים).
סיבוכים ותופעות לוואי אפשריות
- כאב, נפיחות או רגישות באזור החתך.
- דימום מקומי או המטומה.
- זיהום באתר הניתוח או דלקת אוזן תיכונה.
- סחרחורת או חוסר יציבות זמניים.
- פגיעה זמנית או נדירה בעצב הפנים.
- טנטון או שינוי בתחושת הטעם (עקב פגיעה בענף של עצב הפנים – Chorda Tympani).
- דחיית השתל או כשל אלקטרוני (נדיר).
- סיכון מוגבר לדלקת קרום המוח (מומלץ חיסון מתאים טרם הניתוח).
טיפול והשגחה לאחר הניתוח
- השגחה מיידית על סימנים חיוניים עד להתעוררות מלאה.
- טיפול אנלגטי לפי צורך (אקמול, איבופרופן).
- אנטיביוטיקה פרופילקטית לפי הנחיית רופא אא״ג.
- מעקב אחר מצב הפצע – חבישה נקייה, ללא אודם/הפרשה.
- הדרכת הורים לשמירה על יובש הפצע והימנעות מחשיפה למים בשבועות הראשונים.
- ביקורת כירורגית תוך 7–10 ימים.
- חיבור השתל והפעלתו לראשונה מתבצע לרוב לאחר כ־4–6 שבועות במכון שמיעה.
- ליווי שיקומי הדוק: קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה במידת הצורך, מעקב אודיולוגי.
דגשים לצוות סיעודי
- ניטור כאב ומתן משככי כאבים בהתאם להוראות.
- מעקב אחר סימנים נוירולוגיים (תנועת פנים, שיווי משקל).
- הקפדה על מתן אנטיביוטיקה במועד.
- הדרכת הורים בנוגע לטיפול בפצע, הימנעות מחשיפה למים, וזיהוי סימני אזהרה.
- עידוד שיתוף פעולה עם קלינאי תקשורת לתהליך השיקום השמיעתי.